הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ נ' גוב ואח'

פסק דין

זוהי תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, חברת ביטוח למבוטחה עד התביעה 1 כפיצוי על נזקים שנגמרו ברכבו באירוע של תאונת דרכים, שנטען כי שני רכבים נוספים האחד נהוג בידי הנתבעת 1 והשני בבעלות הנתבעת 3 נהוג בידי עד ההגנה 2, היו מעורבים בה .

התאונה התרחשה בכביש מספר 1 מכיוון ירושלים לכוון תל אביב מרחק מה לפני שער הגיא.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הכביש במקום התאונה הוא בירידה, כאשר רכבו של מבוטח התובעת נוסע בכיוון הירידה , נפגע מאחרו ע"י רכבה של הנתבעת 1, ונטען ע"י הנתבעות 1-2 כי רכבה של הנתבעת 1 נפגע מאחר ע"י רכב של הנתבעת 3 ונהדף קדימה לעבר רכב מבוטח התובעת.

יצוין כי לכתב התביעה צורפה חוות דעת על פי נגרמו ברכב מבוטח התובעת נזקים הן בחזית והן מאחור ..

הנתבעים אינם חולקים על כך כי רכבו של מבוטח התובעת נפגע מאחור שעה שרכבה של הנתבעת 1 פגע בו , המחלוקת העיקרית בתיק היא בשאלה האם רכבה של נתבעת 1 פגעה ברכב מבוטח התובעת, ורק לאחר מכן נפגעה מאחור ע"י רכבו של הנתבע 3, כגרסת הנתבעת 3 , או שרכבה של הנתבעת 3 הוא אשר פגע מאחור ברכבה של הנתבעת 1 וכתוצאה מהפגיעה הזו נהדף רכבה של נתבעת 1 לעבר רכבו של מבוטח התובעת וגרם את הנזק.

באי כוח הצדדים לא התייחסו לנזקים בחזיתו של רכב מבוטח התובעת, אם כי היה מוסכם כי בתאונה היו מעורבים ארבעה כלי רכב , וכי רכב נוסף היה לפני רכב מבוטח התובעת, ואף פגע בו ונגרמו בחזיתו נזקים בסכום משמעותי של 7145 ₪ .

בתיאוריה קימות שתי אפשרויות , הראשונה שרכבו של מבוטח התובעת פגע ברכב שלפניו ורק לאחר מכן נפגע ע"י רכבה של הנתבעת 1 , או שהנזק ברכבו של מבוטח התובעת נגרם גם הוא בעקבות הפגיעה של נתבעת 1 בו והדיפתו קדימה לעבר הרכב שלפניו .

באי כוח הצדדים לא התייחסו לנזק בחזית רכבו של מבוטח התובעת , אך מאחר ולא נטען כי נזק זה נגרם באירוע אחר, ומכיוון שנזק זה כלול בחוות הדעת של השמאי מטעם התובעת והוא חלק מן הסעד הנדרש על ידי התובעת, אין אפשרות להתעלם ממנו , הן לעניין הפיצוי והן לעניין המשמעת של קיומו של נזק כזה בשאלת האחריות לתאונה .

העידו בפני שלושה עדים .

עד התביעה שידע לספר כי נפגע מאחור תוך כדי האטה בגלל עומס בכביש , והוא לא ידע למסור כל נתון לגבי טענות הנתבעים לגבי סדר הפגיעות. והוא אף לא מסר כי רכבו נפגע גם בחזית בגלל תאונה זו . יש לשים לב גם כי בכתב התביעה לא נטען כי הרכב נפגע בחזית . ומאחר שהן בכתב התביעה והן בעדותו של עד התביעה , לא צוין כי הרכב נפגע בחזית אין בית המשפט רשאי מיוזמתו , גם מתוך הנחה כי מדובר בטעות , לא יכול לפסוק לתובעת זנק שלא נתבע. אין די בכך כי השמאי מצא בחזית הרכב נזק, אם לא נטן והוכח כי נזק זה נגרם באירוע .

על כן כאמור, אתייחס לנזק זה בחזית רכב מבוטח התובעת , רק במידה והוא יכול להשליך על השאלה של האחריות לנזק בחלק האחורי, וחלוקת האחריות בין הנתבעים .

הנתבעת 1 טענה בפני כי היא נסעה מאחורי רכב התובעת, זו האטה וגם הנתבעת 1 האטה ואף הגיעה למצב של עצירה מלאה, ללא כל פגיעה ברכבו של מבוטח התובעת, אלא שאז, הגיע הנתבע 3 מאחור, לא הספיק לבלום ולעצור מאחורי רכב הנתבעת 1 ללא פגיעה, פגע בה מאחור והדף אותה לעבר רכב מבוטח התובעת. הנתבעת 1 מסרה כי היא עצרה מאחורי רכב מבוטח התובעת במרחק , והיו לה בעניין זה שלוש גרסאות, מרחק סביר, מספר מטרים, ו"מכאן ועד השולחן באולם , קרי כ 1.5 מטר .

הנתבע 3 העיד כי נסע, ראה לפניו רכבים בגודש תנועה ( פקק ) ופגע ברכב של הנתבעת 1. העד הוסיף כי ההתרשמות שלו מכל האירוע כי היתה תאונת שרשרת , לאמור , כי הוא לא ראה במו עיניו בזמן אמת תאונת שרשרת, והוא ודע לספר רק על הפגיעה שלו בדיהטסו של הנתבעת 1

מלבד עדויות הנהגים המעורבים, שמעבר הזמן מצד אחד, והיות הנהגים מעורבים באירוע טראומטי, אינן יכולות להיות מדויקות, יש בפני ראיות חפציות , שיש צורך לנתחן ולהפיק מהן תוצאות וקביעות עובדתיות. כוונתי למוקדי הנזק וגובה הנזק בכל רכב ורכב. והשאלה באיזה מידה גובה הנזק בחל מוקד יכולה לסייע בקביעה של סדר הפגיעות.

1- הנזק בחזית רכבו של הנתבע 3, הוא על פי חוות הדעת של השמאי סכום של 2570 ₪ - הנזק בחזית רכבו של מבוטח התובעת 7145 ₪ , אם אקח בחשבון את המרחק שהיה בין חזית רכב הנתבעת 1 ( אם היה גרסתה ) ואת המרחק שהיה בין חזית רכב מבוטח התובעת לרכב שלפניו, בטוחני שלא יכולה להיות כל אפשרות שרכבו של הנתבע 3 יפגי בחלק האחורי ברכב הנתבת 1 יהדוף ואתו לעב רכב מבוטח התובעת, ואותו אל עבר הרכב שלפניו ויגרום נזק בחזית רכב מבוטח התובעת בסכום של 7000 ₪ .

מסקנה ראשונה אם כן היא כי אין הנתבע 3 אחראי לנזק בחזית רכב מבוטח התובעת .

2- הנזק בחלק האחורי ברכב התובעת הינו בסכום של 11000 ₪ , ואלו בחזית רכב הנתבעת 1 הינו 2770 ₪ . תוך לקיחה בחשבון כי החזית של רכב היא יותר רגישה , והעובדה כי בחלק הקדמי בדרך כלל נפגעים חלקים המחייבים החלפה, קשה לי להאמין כי רכבה של הנתבעת 1 פגע ברכב התובעת מאחרו תוך כדי נסיעה – הכף בענין זה נוטה לעבר המסקנה כי רכבה של הנתבעת 1 אכן נפגע בהיותו בעצירה ונהדף לעבר רכב מבוטח התובעת .

3- הנזק בחלק האחורי של רכב הנתבעת 1 בסכום של 8445 ₪ , לעומת נזק בחזית רכב הנתבעת 3 בסכום של 2570 ₪ , גם בשים לב לנאמר לעיל ביחס לנזקים בחלק הקדמי ובחלק האחורי של רכב, ובשים לב לגובה הנזקים בחזית הנתבעת 3 ואחורי הנתבעת 1 , לא קל לקבל את הקביעה כי הנתבע 3 הדף את רכבה של הנתבעת 1, כשזו במצב של עצירה .

נוצר אם כן מצב שאפשר להגיע למסקנות סותרות , לא רק על סמך דברי העדים , אלא גם תוך ניתוח ראיות חפציות בדרך של ניתוח גובה הנזק בכל רכב.